ברוכים הבאים לעמוד "גן החיות מנייר". אנחנו מציעים לכם להכין צורות של חיות מנייר. בשביל מה, תשאלו? כדי לשמח את הילדים וליהנות גם בעצמכם. כדי לפתח אצל ילדיכם דמיון, טביעת-עין, תפיסה מרחבית וגם אהבה ליצירה. ילדינו ונכדינו אוהבים את זה – ללמוד וליהנות מהכל.

ואיך לעשות זאת אלמדכם, אדגים כל מה שיודע.

מאיפה זה בא ומתי התחיל? עוד בשנת 1978, בתערוכת המכשור הרפואי במוסקבה פגשתי איש מבוגר, שהכין משאריות עיתונים כלבים ונתן לילדים. הילדים היו שמחים ומאושרים. וגם אני מאוד אהבתי את זה, אז עמדתי לצידו כמה זמן כדי לזכור איך הוא עושה את זה, וכשחזרתי הביתה עשיתי בעצמי כלבלב כזה. חזרתי ל"גידול כלבים" שכזה כשנהייתי אב בעצמי. הם קיבלו כבר את מנת הכלבים שלהם. יותר מאוחר, כשעליתי לארץ, ועבדתי בבית חולים לילדים, התחלתי להכין את הכלבים האלו למטופלים הצעירים שלנו (גילם משנה ועד 20), שאיתם אני העברתי (ועדיין מעביר) שעות רבות, באיסוף תאים להשתלת מח העצם.  הרי הם כל כך זקוקים לשמחה ובידור! ומפה על סמך העקרונות של הכנת כלבלבים התחלתי להמציא שיטות להכנת צורות של חיות אחרות. לפעמים גם נדרשתי להמציא צורות שונות "לפי בקשת הקהל". נו ומשם הדבר הולך ומתפתח! כולם מאושרים, ואני – בכלל. ולשמחה הזאת אני קורא לכם להצטרף.

אני רוצה להודות מעומק הלב לאותו בן אדם שלמדתי ממנו את האומנות הזאת, עוד ב1978. אני לא יודע מה שמו, לא יודע אם הוא חי עדיין, רק זוכר שהיו לו חיוך גדול ועיניים זוהרות.

ועכשיו נתחיל בעבודה. קודם כל נעשה את הכלבלב האגדי. אני תמיד עושה אותו ראשון ואומר, שזה האב-טיפוס של כל בעלי החיים האחרים שאני עושה, "האב" של הזואו שלנו.

אנחנו נזדקק ל: מספריים, נייר, טוש ומצב רוח טוב.

לוקחים דף נייר (1) ומקפלים אותו לשניים (לרוחב) (2) ואז חותכים חצי מהדף, את החצי שנשאר גם מקפלים לרוחב וחותכים לשניים. הרבעון שקיבלנו מקפלים לאורך (3), וקיבלנו את המידה המתאימה לכלב!

        

עכשיו מתחילים לגזור. אני מתחיל מהפרצוף. אז – פרצוף, אזניים (עד לקצה הדף), אחרי זה חזה ורגליים, בטן, רגליים אחוריות וזנב (4). וזו הגזרה שמקבלים (5).

      

עכשיו עם קצה המספריים צריך לעשות חריץ לאוזניים, על קו הקיפול במרכז הראש. דרך החריץ נוציא את האוזניים למעלה, ואחרי זה נוכל לקפל אותם למטה. את המיומנות הזאת נצטרך בעתיד לצורות אחרות (אריה, ארנב, תנין.. – מרגישים איזה הכנה לעתיד?).

ועכשיו – תהליך מאוד חשוב! מקפלים את הזנב למטה (10) ומיד מרימים אותו למעלה (11). הקיפולים האלא – בסיס לבניית צורות רבות, לכן מומלץ ללמוד לעשות אותם נכון ובדייקנות. אפשר להתאמן על שאריוות הנייר, אם לא מצליחים או שלא מובן ישר. בכלל, תרגול על שאריות הנייר – בית ספר מעולה, כך אתם תוכלו לשפשף את יכולתיכם ואף אולי להמציא צורות חדשות. והנה הכלב שלנו כמעט מוכן (12).

           

ובסוף התהליך – מציירים את העיניים והחיוך (אל תשכחו את הריסים!) (13). עכשיו הכל בסדר. קיבלנו כלב מאושר (14). כדי שרגליו יהיו קשוחים יותר ויעמדו טוב יותר, אפשר לקפל אותם קלות לאורך, כדי לקבל "קצה קשיחות".

        

מה עוד אפשר להוסיף? כמה שיותר נחלק את הדף, כך נקבל צורות קטנות יותר. אלו, שמקבלים מרבע דף רגיל (A4), מחזיקים טוב את המשקל עצמי ועומדים על הרגליים. משמיניות הדף אפשר להכין לכלב גורים. מה שאני אוהב בשיטת עבודה הזאת – כל צורה יוצאת שונה ומקורית (אני גוזר אותם ללא ציור או שרטוט קודם).

עכשיו הכל בידיכם! בהצלכה! שלכם, יעקב.

תכתבו על ההצלחות שלכם. תמציאו צורות חדשות – תכתבו, תראו, תשתפו – תשמחו את כולם. נעשה את העמוד הזה אינטראקטיבי.

בשביל מה אני עושה את כל זה ומדוע? מצאתי דרך לשמחה ויצירה (אחת מהרבים) – ורוצה לשתף. פשוט אני רוצה, שכמה שיותר אנשים יכירו את הדרך הזאת לשחק עם ילדיהם, לתרום לפיתוח היצירתיות, לשמח אותם ולשמוח בעצמכם מעצם התהליך. הרי בימינו ילדינו כל כך זקוקים לעוד תקשורת איתנו, הורים האוהבים, ושום הישגי האלקטרוניקה לא יוכלו להחליף את הקשר החם והבסיסי הזה.