יבגניה בנדרסקי, אישה נפלאה ואהובה על ידי כל מי שהתברך לפגוש אותה. יבגניה בנדרסקי (פוקס) נולדה ב-18.02.1926 בעיר אודסה שבאוקראינה. כבר בנערות, בבי"ס, תכונותיה של מנהיגות וחכמה הבליטו אותה על פני שאר האנשים. היא אהבה לעסוק בציור ובקריאה. במהלך המלחמה פונו תושבי אודסה מהעיר, ושם היא סיימה את בית ספרה. אך מייד לאחר שחרור העיר חזרה לאודסה, התחילה ללמוד אדריכלות, סיימה את התואר בהצטיינות, והתחילה לעבוד בסטלינגראד, בשיקום העיר ההרוסה. לאחר מכן חזרה לאודסה, והרבתה בעבודה היצירתית והמקצועית. בהתאם לפרויקטים שלה נבנים באודסה בניינים רבים וחשובים. היא הופכת לחברה הכי צעירה במועצת הבניה והארכיטקטורה של העיר, וגם מתקבלת כחברה מלאה באיגוד האדריכלים המקצועי. החיים מסתמנים להיות טובים ומוצלחים: נישואים, לידת בן, תוכניות לעתיד...

רק שהיווצרות עניין רב ודאגה למסורת וגורל העם היהודי, שאליו היא משתייכת, משנים את חייה באופן קיצוני.

בשנת 1973 היא עולה לישראל, רגע לפני מלחמת יום הכיפורים. היא מחליפה את הים השחור לים התיכון, שעל שפתו מוקמת העיר נתניה. בעיר הזאת היא מתחילה מחדש את חייה המקצועיים, מכירה חברים חדשים, וסלון הבית שלה הופך במהירות למקום מפגש מתמיד ואהוב של אנשי התרבות, הרוח, היצירה והדעת. אך החיפושים אחרי אמת החיים אינם פוסקים. במסגרת החיפוש הרוחני היא חוקרת בצורה מעמיקה ומסורה את שורשי הדתות, המסורות והידע העולמי. וגם סוד החיים וחכמת הנסתר נגלים לעינייה בהדרגה.

ואז שוב תפנית חדה - את כל היכולות והניסיון הרב שצברה היא מפנה לפרויקט החדש של חייה - היכל הרוח העתידי, ארגון אתיקת החיים בישראל, אותו היא מרימה ובונה, כמו אדריכלית אמיתית, בקפידה רבה, לבנה אחרי לבנה. לייסוד הארגון היא מקדישה את 30 שנות חייה האחרונות. את משימת הרוח שלה הגשימה, כמו את כל הפרויקטים הקודמים שלה, בתפארת. בכל רחבי העולם נותרו תלמידים, עמיתים וידידים רבים.

היא עזבה את עולמינו בשעת זריחה, ב- 21 ליולי 2009. הלב הרחב שלה והחשיבה הבהירה נשארו נוכחים במעשי כל אדם שנוגע ברעיונות ובמורשת חייה, וכך היא מקדשת את החיים הנצחיים.