גישת אתיקת החיים

את גישת אתיקת החיים הביאה לאנושות משפחת רוריך, והיא קוראת להבנה ולכיבוד המורשת התרבותית של כל העמים, לכיבוד היסודות הרוחניים של כל הדתות. השנאה וחוסר האנושיות, הפראיות וחוסר התרבותיות, אי סובלנות לדרך התפתחות של האחר - צריכים להפוך לנחלת העבר. העתיד – ביצירה ובהרמוניה, ולא בהרס ובכאוס, העתיד – באחדות האנושות ולא בשנאה – כך טוענת אתיקת החיים.

על הפער שבין החברה החילונית, המרבה להכחיש ערכים רוחניים, לבין החברה הדתית, המנותקת לרוב מהמציאות המודרנית, גם ניתן לגשר באמצעים תרבותיים. וזאת מכיוון שתרבות מניחה כאבן יסוד יחסים המתבססים על מוסר ושמה דגש מרכזי על יישום העקרונות האֶתּיים בחיי היום-יום. יתרה מזאת, הדגמת האֶתּיקה והבהרתה בנוסחים מדעיים תתקבל בחיוב בציבור הרחב. גישה זאת תהפוך בזהירות את המודעות החברתית, תאפשר לקלוט בתבונה ערכים אתיים, תרבותיים ורוחניים עתיקים הבאים מהדתות, שנועדו במקורם לשמור על בריאותם הנפשית והגופנית של כלל בני האדם. גישה זאת תוכל לקרב עמדות קיצון חומרניות ודתיות כאחד ותטמין בסיס לדו-שיח פורה ומעמיק בין הצדדים בעתיד.