פקט רוריך (אמנת רוריך) ודגל השלום

ניקולס רוריך היה מעורב במהלך הקריירה שלו בנושאי שימור התרבות. מגיל קטן, כשהיה ארכיאולוג חובבן בגיל העשרה בצפון רוסיה, הוא נחשף לחפצים נדירים ועתיקים, הוא הגיע למסקנה שהמוצרים הטובים ביותר של גאוני האנושות היו כמעט תמיד מוזנחים, או אפילו הרוסים על ידי האנושות בעצמה.

 

בשנות העשרים המוקדמות, הוא טייל באתרים ההיסטוריים של צפון רוסיה, בעודו מצייר  על הקירות המתפוררים והארכיטקטורה המדרדרת. לאחר מכן הוא פנה לממשלת רוסיה בכדי לעשות מאמץ לשחזר ולשמור על הקשר החשוב מאוד לעבר.

 

לאחר מכן, אלו היו חורבות מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הרוסית שדרבנו את המאמץ שלו. הוא הגיע למסקנה שהמורשת התרבותית של כל אומה היא מהות האוצר של העולם. והרעיון שלו של המורשת התרבותית הרחיבה מלכלול רק את השרידים של הפיסיים של תרבויות קודמות –המבנים והאמנות לדוגמא-אלא גם את הפעילויות היצירתיות, האוניברסיטאות, הספריות, בתי החולים, אולמי הקונצרטים והתיאטרון. כל אלו צריכים הגנה מפני הנקמה של המלחמות וההזנחה, כי בלעדיהם החיים יהיו כלום מלבד בורות וגסות רוח.

 

זה נהיה ברור לרוריך שנחוץ כאן מאמץ אוניברסאלי, אזי הוא חיבר אמנה בסיוע של מומחי משפטים בינלאומיים. האמנה הזו נודעה אחר כך כפקט רוריך. מהלך פקט רוריך ודגל השלום צבר תאוצה במהלך תחילת שנות השלושים של המאה ההקודמת. היו שלושה כנסים חשובים, בבורגס – בלגיה, במונטווידאו, אורוגוואי, ובוושינגטון הבירה. הפקט עצמו הוכרז כהכרחי להגנת תוצרים ופעילויות העולם –הן בעת מלחמה והן בשלם- ונקבעה השיטה שבה כל ערך האתרים התרבותיים יוכרזו ניטראליים ויהיו מוגנים, בדיוק כמו שהצלב האדום עושה עם בתי חולים. ואכן פקט רוריך לעיתים קרובות נקרא הצלב האדום של התרבות.

 

בדיוק כמו שהצלב האדום ממחיש סימן מגן ודגל, כך גם פרט רוריך ייעד סמל-האחד שנראה בדף זה-שיוצג על הדגל, דגל השלום. הדגל הזה, התנופף בכל האתרים התרבותיים ובעלי ערך היסטורי, הוצהרו כניטראליים ועצמאיים מהכוחות הלוחמים.

 

לסמל של דגל השלום יש מקורות עתיקים. יש הסוברים כי דוגמאות של הסמל הופיעו על קמאות מתקופת עידן הקרח – שלוש נקודות בלי המעגל התוחם. רוריך נתקל לאחר מכן בדוגמאות נוספות במקומות שונים בעולם, וידע כי זה סימל הבנה עמוקה ומתוחכמת של השילוש מטבע הקיום. אבל בשביל מטרת הדגל והפקט, רוריך תיאר את המעגל כסמל התרבות, כששלושת הנקודות מהווים אומנות, מדע, ודת, ושלוש מתוך הפעילויות התרבותיות של האנושות. הוא גם תיאר את המעגל כנצח הזמן, מקיף את העבר, ההווה והעתיד. המקורות הקדושים של הסמל, כשם אילוסטרציה לשלושת העקרונות של כל הדתות, שנשאר עקרון מרכזי לפקט ולדגל כיום.

 

פקט רוריך הוסכם לראשונה על ידי עשרים ואחת הבריתות של אמריקה והוחתם כאמנה בבית הלבן, בנוכחותו של הנשיא פרנקלין דלנו רוזוולט, ב15 באפריל, 1935, על ידי כל חברי הפאן האמריקני המאוחד. לאחר מכן, הוחתם על ידי מדינות אחרות גם כן.

 

בשנת 2005 צוין יום השנה השבעים לחתימת פקט רוריך. כיום באו"ם ישנה מחלקה מיוחדת שמוקירה את דגל השלום דואגת להציגו בפני העולם ובראשה עומדת שחקנית מקסיקנית מפורסמת -  ד"ר  אליסיה רודריגז .

 

ההיסטוריה של אמנות בינלאומיות מראה לנו כמה מהן היו רלוונטית ומתאימות לזמנים בהם נחתמו, אך לאחר מכן כשלו אל תוך האירלוונטיות. פקט רוריך, בניגוד לכך, שמר על ליבו ועל אריכות ימיו, וכן התקשר לצרכיו של העולם הכאוטי היום יותר מתמיד. בכל כך הרבה מדינות אנו יכולים לראות התדרדרות בערך התרבות והתעלמות מזכותם של כל האוצרות התרבותיים להמשיך להתקיים, מוגנים וללא הפרעה. אנו רואים את הסחות הדעת של החיים, נכסים, והירושה של הגאונים  היצירתיים של האומות. והתקווה שיום אחד המודעות לחשיבות של המורשת התרבותית של האנושות תלך ותעלה, במקום שתדרדר. אין ערך גבוה יותר לאומה מאשר התרבות שלה.

 

הטקסט של הפקט של רוריך, וההודעה של הנשיא רוזוולט לקונגרס של ארה"ב על האירוע של הרטיפיקציה, להלן:

מתן חסות לאמנות, מוסדות מדעיים ומונומנטים היסטוריים, האמנה בין ארצות הברית של אמריקה לבין שאר הרפובליקות של אמריקה הצדדים המנוגדים, נלהבים לשם עקרונות היסוד של ההחלטה שאושרה ב- 16 בדצמבר 1933, על ידי כל בעלי הברית שהוצגו בוועידה השביעית הבינלאומית של אמריקה, אשר נערכה במונטווידאו, ומומלצת ל"ממשל האמריקני שטרם הורכב וחתם על 'אמנת רוריך', אשר יזם מוזיאון רוריך בארה"ב, שכבר מחזיק בדגל כאובייקט אוניברסאלית מאומץ שלה, מעוצב וידוע לכלל, במטרה לשמר בכל עת של סכנה כל מונומנט איתן בין אם הוא לאומי או פרטי אשר מעצבים את האוצר התרבותי של האנושות", נחרצה ההחלטה של ברית שנסתיימה בהשקפה, ולאפקט שקובע כי כל אוצרות התרבות יכובדו ויהיו מוגנים הן בעת מלחמה והן בשלום, הסכימו על המאמרים הבאים:

  • מאמר 1: המונומנטים ההיסטוריים, המוזיאונים, מוסדות המדעים, האמנות, החינוך והתרבות יחשבו כניטראליים וכמו כן יכובדו ויוגנו על ידי הצדדים הלוחמים. הכבוד וההגנה יהיה בשל האנשים במוסדות הנ"ל. אותו כבוד והגנה יוענק למונומנטים ההיסטוריים, המוזיאונים, מוסדות המדעים, האמנות, החינוך, והתרבות הן בעת מלחמה והן בשלום.

  • מאמר 2: הניטראליות, הכבוד וההגנה לזכות המונומנטים והמוסדות המוזכרות במאמר הקודם, ייוודעו לנושא המרחב הטריטוריאלי לכל מדינה ריבונית חתומה ומצורפת, בלי שום אפליה למדינה באמנה עבור המונומנטים והמוסדות שלה. כל ממשל בהתאמה מסכים לאמץ את הצעדים לחקיקה הפנימית שהכרחיים להבטיח את הכבוד וההגנה.

  • מאמר 3: במטרה לזהות את המונומנטים והמוסדות המוזכרים במאמר 1, אשתמש בדגל ייחודי (עיגול אדום שבמרכזו תחומים שלושה עיגולים אדומים על גבי רקע לבן), בהתאם למודל המצורף לאמנה זו.

  • מאמר 4: הממשלות החתומות והנענות לאמנה זו, ישלחו לפאן האמריקני המאוחד, בעת חתימתה או הצטרפותה, או בכל זמן נתון לאחר מכן, רשימה של מונומנטים ומוסדות אשר הם רוצים בהגנתם לפי ההסכם באמנה המוצגת. הפאן האמריקני המאוחד, יתריע לממשל החתום או המצטרף, ישלח בזאת את רשימת המונומנטים והמוסדות המוזכרים במאמר זה, וכמו כן יודיע על כל שינוי שנעשה ברשימה לממשלות האחרות.

  • מאמר 5: המונומנטים והמוסדות המוזכרים במאמר 1 יחדלו ליהנות מהפריווילגיות המוסכמות באמנה הזאת במקרה של שימוש במקומות אלה לצרכים צבאיים.

  • מאמר 6: מדינה שלא חתמה על האמנה בתאריך שהייתה פתוחה לחתימות, מוזמנת לחתום ולדבוק בה בכל עת שתרצה.

  • מאמר 7: הכלים להצטרפות, ביחד עם האשור וההוקעה של האמנה המוצגת, יופקדו בפאן האמריקני המאוחד, אשר אמור לקשר את הידיעה על מעשה ההפקדה לשאר הממשלות החתומות והמצורפות לאמנה.

  • מאמר 8: כל מדינה חתומה או מצורפת שרוצה להוקיע אמנה זו יכולה בכל זמן שתראה לנכון, ותהליך ההוקעה יתבצע שלושה חודשים לאחר שיידעו את שאר המדינות החתומות והמצורפות. לראיית החתומים, הח"מ מיופה כוח, לאחר שהופקד בכל כוחו בצורתו התקינה, חתמו על אמנה זו מטעם הממשלות שלהם בהתאמה, וכך חותמות המוספיות, על התאריכים המופיעים ממול לחתימתם. לרפובליקה הארגנטינאית: פליפה א.אספיל. אפריל 15, 1935 לבוליביה: אנריקה פינוט אפריל 15, 1935 לברזיל: אוסבלדו ארנהא אפריל 15, 1935 לצ'ילה: מ. טרוקו אפריל 15, 1935 לקולומביה: מ. לופז פומרחו אפריל 15, 1935 לקוסטה ריקה: מאן גונזלס אפריל 15, 1935 לקובה: גוילרמו פטרסון אפריל 15, 1935 לרפובליקה הדומיניקנית: ראף בראצ'ה אפריל 15, 1935 לאקוודור: סי.אי. אלפרו אפריל 15, 1935 לאל סלבדור: הקטור דויד קסטרו אפריל 15, 1935 לגואטמלה: אדריאן רקינוס אפריל 15, 1935 להאיטי: א . בלאנצ'ט אפריל 15, 1935 להונדורס: מ. פז בראונה אפריל 15, 1935 למקסיקו: מ. קסטילו נג'רה אפריל 15, 1935 לניקראגואה: הנרי דה באילה אפריל 15, 1935 לפנמה: אר. ג'יי. אלפרו אפריל 15, 1935 לפרגוואי: אנריקה בורדינאווה אפריל 15, 1935 לפרו: מ. דה פריירה י. ס אפריל 15, 1935 לארצות הברית של אמריקה: הנרי א. וולאס לאורוגוואי: ג'יי. ריצ'לינג אפריל 15, 1935 לוונצואלה: פדרו אמ. ארקיה אפריל 15, 1935

 

ומאחר שהאמנה המוצגת היא מאושרת כדין גם ברפובליקה של קובה, אשר הפקידה בפאן האמריקני המאוחד את כלי האשרור ב- 26 באוגוסט, 1935.

 

עתה, לפיכך ייוודע כי אני, פרנקלין ד. רוזוולט, נשיא ארצות הברית של אמריקה, אגרום לאמנה הנ"ל להיות נודעת עד לאחרון האזרחים, וכל מאמר וסעיף שלו יהיו מוערים וימולאו באמונה רבה על ידי ארצות הברית של אמריקה ואזרחיה.

 

לעדות החתומים, אני גרמתי לחתימתה של ארה"ב להיות מצורפת.

 

בוצע בעיר וושינגטון בעשרים וחמישה לאוקטובר לפני שנת אדונינו האלף תשע מאות שלושים וחמש, ובעצמאותה המאה ושש של ארה"ב.

 

ע"י הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט

קורדל האל מזכיר המדינה

 

 

-

הודעה מאת נשיא ארצות הברית

ההסכם להגנת המונומנטים ההיסטוריים, המוזיאונים, מוסדות המדעים, האמנות, החינוך והתרבות שנחתם בוושינגטון ב15 באפריל, 1935 על ידי השגרירים של 21 רפובליקות אמריקאיות.

 

20 במאי, 1935 ההסכם נקרא לראשונה והועבר לוועידה ליחסי חוץ, וביחד עם ההודעה הורה להדפסה בביטחון לשימוש הסנאט.

 

עבור הסנאט של ארה"ב

במטרה לקבל ייעוץ והסכמה של הסנאט לאשרור אני משדר בזאת אמנה בנושא הגנה על מונומנטים היסטוריים ומוסדות האמנות והמדע, אשר נחתם בנוכחותי בבית הלבן ב15 באפריל, 1935.

 

עבור ארצות הברית חתם שר החקלאות. כפי שמצוין בדו"ח הנלווה של מזכיר המדינה, האמנה המגלמת את "ברית רוריך" אשר הייתה ביוזמת המוזיאון רוריך בארצות הברית, הוכן במטרה הנוכחית אושרה ב16 בדצמבר, 1933, על ידי הוועידה הבינלאומית השביעית של מדינות אמריקה במונטווידאו.

פרנקלין ד. רוזוולט הבית הלבן, 20 למאי, 1935

 

 

-
הנשיא:

לחתום מטה, מזכיר המדינה, יש הכבוד להניח לפני הנשיא, במטרה לשלוח לסנאט ולקבל ייעוץ והסכמה של גוף זה לאשרור אמור לאשר את פסק-הדין שלו. ההסכם הזה מגלם את "ברית רוריך" אשר היה ביוזמת מוזיאון רוריך בארצות הברית, הוכן במתכונתו הנוכחית על-ידי הועד המנהל של הפאן האמריקני המאוחד מכוח החלטה שאושרה ב16 בדצמבר, 1933 על ידי הוועידה הבינלאומית השביעית של מדינות אמריקה במונטווידאו, ונחתמה בוושינגטון ב15 באפריל, 1935, על ידי השגרירים של 21 הרפובליקות של אמריקה.

 

ההסכם כולל כאובייקט את הגנתם של מונומנטים היסטוריים, מוזיאונים, מוסדות המדעים, האמנות, החינוך והתרבות הן במלחמה והן בשלום, ומספק לשימוש דגל ייחודי בכדי לזהות את המונומנטים והמוסדות הנ"ל תוך כדי ההגנה על האמנה.

 

הוגש בכבוד.

קורדל האל מחלקת המדינה,

וושינגטון ה20 במאי, 1935

 

Please reload