דגל השלום

דגל השלום הוא בד לבן ועליו שלושה מעגלים אדומים המוכלים במעגל גדול אחד. סימן זה של שלושה מעגלים הנושקים זה בזה כמעט והיוצרים מעין משולש הפונה כלפי מעלה בתוך מעגל גדול הוא סימן עתיק של התפתחות הרוח. ארכיאולוגים מצאו אותו על חפצי קודש, על פסלים ואיקונות מתקופות שונות כמעט בכל ארצות העולם. לסמל עתיק זה משמעויות רבות:

 

  • במעגל אחד של הנצח נכללים העבר, ההווה והעתיד.

  • מעגל הנצח מקיף את האדם, את כדור הארץ ואת היקום כולו.

  • בתוך אחדות החיים של היקום (המאקרוקוסמוס) ושל כל אדם (המיקרוקוסמוס) כלולים שלושת העולמות: העולם הפיזי, העולם העדין והעולם הרוחני.

  • בתוך השדה האחד של התרבות כלולים הדת, המדע והאומנות.
     

ניקולס רוריך המייסד של "אמנת השלום" פיתח סמל לסימון פריטי מורשת היסטורית ולסימון מוסדות מדע ותרבות, הוא קרא לו "דגל השלום "שיש להניפו במקרה של סכסוך מזוין מעל מוסדות התרבות כדי לסמנם שלא ייפגעו.

גם בחירת הצבעים של הדגל –מעגלים אדומים על רקע לבן – ע"י רוריך אינה מקרית: הלבן – צבע השלום,  האדום – צבע החמלה, הגבורה וסמל הלב הבוער. באחד הציורים של רוריך דגל השלום, שתפקידו להגן על אוצרות התרבות מנזקי מלחמות מוחזק בידיה של אישה – התגלמות של רעיון האישה.. הצייר רואה באשה את זו אשר תניף את נס השלום, כי דווקא התכונות הנשיות יצליחו לעצור את המלחמות וההרס בעולם וישמרו על ערכי התרבות.

 

רוריך הבין היטב, כי אימוץ האמנה להגנה המורשת התרבותית של האנושות והסמלים שפיתח לציון פרטי המורשת התרבותית, לא יוכלו להגן עליהם באופן מוחלט מפני יד הוונדאלים הבורים, בייחוד בעת סכסוכים מזוינים. אולם, הוא גם הבין, שהדבר בהכרח יסייע לשינוי בתודעה האנושית.

 

בהשוותו את דגל השלום לדגל הצלב האדום כתב רוריך: "אומנם דגל הצלב האדום לא תמיד הבטיח ביטחון מוחלט, אולם הוא הכניס לתודעה האנושית תמריץ עצום לאהבת אנוש. כך גם הנס שהצענו להגנה על אוצרות תרבות – גם אם הוא לא יציל פרטי מורשת בעלי ערך, הוא עדיין... יזכיר על אודות אחריותנו ועל ההכרח לדאוג לאוצרות הגאונות האנושית. דגל זה יכניס לתודעה תמריץ נוסף, תמריץ התרבות, תמריץ הכיבוד של כל מה שמחולל את האבולוציה האנושית... אף אחד לא יעז לומר, שהרצון להגן על אוצרות יצירה יכול להיות מיותר או שאין בו צורך... כך, ההצעה שלנו תפתח הזדמנות לזהות את האוצרות האמתיים ולשים אותם תחת הגנה של כלל האנושות, לא רק בעת מלחמה, אלא גם, ואני מדגיש זאת במיוחד, בעת מה שמכונה שלום."

 

מילים אלה אקטואליות מאד גם כיום, כשגל של טרור וניאונאציזם שטף את האנושות חסרת המוסריות. בהורגו את הדומים לו ובהשמידו ובהורסו את הטבע, האדם נוטל מעצמו את ההזדמנות להתחבר אל ערכי התרבות הנצחיים שכה חיוניים לחיי רוחו. ללא הזנת רוחו, האדם הורג את עצמו.

 

אם מעל כל מושאי תרבות יתנוסס דגל השלום כסמל של שלטון הרוח וכסימן של חסינות כלל הערכים הנעלים, יהפוך הדבר לבשורת הגעתו של העידן החדש של תרבות ושיתוף פעולה בין העמים. דגל השלום- דגל התרבות לו יתרומם מעל אדמת ישראל!

לישראל, כמדינה שבמשך כל שנות קיומה נאבקה למען השלום על אדמתה, וליהודים כעם שתרם תרומה משמעותית ביותר להתפתחות התרבות העולמית, יש הזכות להרים את דגל השלום בבירת ישראל – בירושלים עתיקת היומין.

 

אנו רשאים להתגאות בתגליות שלנו בתחומי המדע השונים שבהן משתמש כל העולם. כך, דרך ידע מדעי, משרתת ישראל את התרבות הכלל עולמית ומאששת את דברי רוריך: "התרבות שוכנת על יופי וידע". ישראלים גם שואפים כל העת ליפות את ארצם ע"י קישוט המדבריות הסלעיות של ארצם בגנים ובפארקים, ע"י נטיעה כל שנה של עצים ושיחים בחג הטו-בשבט . שינויים אלו של פני המדבר תומכים בזכות היהודים לחיות על אדמה זו. בתורת האתיקה החיה, שהביאה משפחת רוריך לאנושות, נאמר: "מי שיכול לשפר, הוא גם זה ששולט. זה נוגע לאדמה, וליערות, ולמקווי מים...".

 

מי ייתן והרעיון של חיזוק השלום דרך תרבות, שהגה ניקולס רוריך, יגע בתודעתם של אנשים רבים ככל האפשר, ובלבותיהם לעולם יוותרו דבריו: "תרבות היא חיזוק הטוב – על כל מעשיותו. תרבות היא שירת העמל של שלום בהשתלמות האינסופית שלו. תרבות היא הערכה מחדש של דברי ערך למציאת האוצרות האמיתיות של העם. תרבות מתבססת בלב העם ומחוללת שאיפה לבנות. תרבות מקבלת את כל התגליות ואת כל שיפורי החיים, כי היא חיה בכל מה שחושב ומודע. תרבות מגנה על הכבוד ההיסטורי של העם... האנושיות  והשירות לאנושות יכונו מהתרבות" (ניקולס רוריך, "בלתי ניתן להריסה").

 

אפלטון אמר: "רעיונות מושלים בעולם". הרעיון של רוריך לו יתבסס בתודעת הישראלים. אז, עם הזמן, סמל האחדות, שעל דגל השלום, יבוא בהכרח לידי ביטוי בחיים בדברים הקונקרטיים – התבססות השלום על אדמתנו שידעה סבל רב. היכרות הישראלים עם אמנת רוריך ועם דגל השלום תהיה הצעד הראשון בדרך הלא פשוטה הזו. הוא יביא בהכרח להרמת דגל השלום בירושלים שהיא אחד המרכזים הרוחניים על פני כדור הארץ. אז סמל הדגל יקבל משמעות נוספת – דו-קיום בשלום של שלוש דתות עיקריות (יהדות, נצרות ואסלאם) בעיר אחת, שמשמעות שמה היא "עיר השלום".

 

הרמת דגל השלום בירושלים תהפוך הוכחה לכך שישראל מקבלת את רעיונות אמנת השלום, אמנת רוריך.

15 באפריל  2015 זהו יום השנה השמונים לחתימה על אמנת השלום וכינון מוסד דגל השלום – "הצלב האדום" של התרבות.

 

Please reload